ללימודים נוספים בעברית לחצו כאן

7. Jesus' Authority over Demons

7. סמכותו של ישוע על שדים

 

 

הוּא יָרַד אֶל הָעִיר הַגְּלִילִית כְּפַר נַחוּם וְלִמְּדָם בַּשַּׁבָּתוֹת. שׁוֹמְעָיו הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ, כִּי בְּסַמְכוּת דִּבֵּר אֶת דְּבָרוֹ (לוקס ד׳ 31-32).

 

כפר נחום היה ממוקם בחוף הצפוני של הכנרת. המסע מנצרת לכפר נחום התבצע בירידה של 365 מטר מעל פני הים ל-210 מטר מתחת לפני הים. כפר נחום שוכן בחוף הצפוני-מערבי של הכנרת, במקום המוכר בתור הבקע הסורי-אפריקני המשתרע מבקעת הלבנון דרך החרמון מצפון הארץ, לאורך כל עמק הירדן, דרך מפרץ אילת, וכל הדרך למוזמביק בדרום-מזרח אפריקה. הגליל הוא אחד האזורים היפים ביותר בעולם עם פרחי בר רבים וקבוצות של ציפורים נודדות שנעזרות ברצועת היבשה של ישראל כגשר מאירופה ומאסיה לאפריקה. סביר להניח שכפר נחום הפך למרכז השירות של ישוע, מכיוון שבבשורה על-פי מתי נאמר על כפר נחום שהוא "עירו" (מתי ט' 1). מרקוס נותן לנו רמז שהאיש המשותק נרפא בכפר נחום לאחר שחבריו פרצו דרך גג ביתו של ישוע:
 

אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים בָּא שֵׁנִית אֶל כְּפַר נַחוּם. כְּשֶׁנּוֹדַע כִּי הוּא בַּבַּיִת נֶאֶסְפוּ רַבִּים עַד אֲשֶׁר לֹא הָיָה עוֹד מָקוֹם גַּם לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת, וְהוּא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת דְּבָרוֹ (מרקוס ב׳ 1-2).

 

ייתכן כי הסיבה לכך שהיו כל כך הרבה אנשים מחוץ לבית הייתה כי כל תושבי המקום גילו איפה ישוע חי. כמובן שבשלב מסוים, בגלל ההמון, הוא כבר לא יכל לגור שם. יש כאלה הטוענים שלישוע מעולם לא היה בית כי הוא אמר, "לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אֲבָל בֶּן-הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ״ (לוקס ה׳ 58). ייתכן שהוא התכוון למסעותיו ברחבי הארץ כמטיף נודד, ולעיתים קרובות הוא ישן בחוץ, אבל בפסוק הזה נראה שמרקוס מצביע על כך שלישוע היה בית בכפר נחום . כמובן, זה יכל להיות בית שכור או שמישהו נתן לו לגור בביתם.

 

פעם אחר פעם אנו רואים את ישוע מלמד בבתי הכנסת בשבת. הוא נכח בבית הכנסת כדרך קבע. הצורך הגדול של הזמן הזה וגם של הזמן שלנו, הוא הלימוד של דבר אלוהים. כאשר החושך כל כך חזק, לאנשים יש רצון כה עז למצוא אור - האור של דבר אלוהים.

 

ארכיאולוגים מצאו את חורבות בית הכנסת שבו ישוע לימד, ורוב התיירים שמגיעים לישראל מבקרים בבית הכנסת בכפר נחום. רבים מאמינים שהדרשה על ההר התקיימה סמוך לבית כנסת זה.

 

סמכותו של ישוע על שדים

 

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אִישׁ וּבוֹ רוּחַ שֵׁד טָמֵא, וְהָאִישׁ צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֲהָהּ, מַה לָּנוּ וּלְךָ, יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת? הַאִם בָּאתָ לְהַשְׁמִידֵנוּ? אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתָּה -- קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים!" גָּעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "שְׁתֹק וְצֵא מִמֶּנּוּ!" הַשֵּׁד הִפִּיל אוֹתוֹ אַרְצָה בֵּין הַנּוֹכְחִים וְיָצָא מִמֶּנּוּ מִבְּלִי לְהַזִּיק לוֹ. הַכֹּל נִדְהֲמוּ וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "מָה הַדָּבָר הַזֶּה? בְּסַמְכוּת וּבְכֹחַ הוּא מְצַוֶּה עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהֵן יוֹצְאוֹת!" הַשְּׁמוּעָה עָלָיו יָצְאָה בְּכָל הָאֵזוֹר מִסָּבִיב (לוקס ד׳ 33-37).

 

בואו נשים את עצמנו בנעליו של מי שהיה בבית הכנסת באותו היום והיה עד לשחרור ולישועה הפלאית הזאת. אם ידעת שהאדם המסוים הזה היה אחוז שד, האם היית נותן לו להיכנס? יש לנו שתי אפשרויות בנוגע לאיש הזה: 1) שהוא היה חדש לגמרי בבית הכנסת והגיע לשמוע את ישוע, או 2) שהאיש הזה נכח באופן קבוע בבית הכנסת. לא משנה באיזה צורה שאנחנו בוחרים להסתכל על זה; השד הזה היה שד סמוי. זה היה מבצע חשאי בחייו של האיש. המילה "אהה " בתחילת פסוק שלושים וארבע, מתורגמת ממילה ביוונית, אה, שמשמעותה אינה ברורה. זה יכול להיות הפועל של "לעזוב לבדו", או שזה יכול להיות התפרצות רגשית - דומה ל"אה!" המביעה כעס, פחד, או אימה על קרבת האור של העולם - ישוע.

 

לפי דעתך, אילו סימני אזהרה יכולים להצביע לך שאדם מסוים הוא אחוז בשד? מה פותח את הדלת לשדים שייכנסו לחייו של אדם?

 

מה פותח את הדלת? התשובה לכך היא חטא, חד וחלק. נראה שקיימים מחסומים רוחניים טבעיים לשדים הנמצאים בחייו של אדם. למשל בספר איוב, כשהשטן רצה להרוס את עדותו של איוב על היותו צדיק, הוא התלונן שהוא לא יכול לעשות דבר נגד איוב. הוא אמר ״הֲלֹא אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב״ (איוב א׳ 10). המילה שַׂכְתָּ מתארת מחסום בלתי נראה של הגנה רוחנית. במקרה של איוב, האויב הורשה לתקוף אותו מבלי שחטא. השטן רוצה להשיג את אחיזתו בחייו של אדם, באמצעות פיתוי בתחום מסוים שבו הוא חלש. ככל שהאדם נותן יותר ביטוי לחטא, כך האויב מקבל יותר אחיזה על חייו. כף רגלו של האויב הופכת לדריסת רגל ולבסוף למבצר בחייו של האדם.

 

שדים פועלים בצורה הטובה ביותר כאשר הם יכולים להסתתר בחייו של האדם, והאדם שהוא כל כך אחוז בשד אינו מבין מה מתרחש בחייו. אנשים שרוח כזו אוחזת בהם, הינם מאוד מודעים לכך שיש להם יצר ודחף לעבר דברים אפלים שפועלים בחייהם. יכולות להופיע מחשבות רעות שאינן נורמליות. לעיתים קרובות, המחשבות הן הרסניות ועיקשות. לפעמים, המחשבות הן בעצם קולות אמתיים שהאדם שומע. הקולות לפעמים מטעים את האדם וגורמים לו לחשוב שזהו קולו של אלוהים או ישות נעלה יותר. בתרבויות המזרחיות, השדים מתחזים לאבות קדמונים שמתו בעבר.

 

שני הגברים שירו בג'ון לנון והנשיא רייגן אמרו שאלוהים אמר להם לעשות זאת. אנחנו כמובן יודעים שאלוהים לא מניע אנשים לרצוח – זה לחלוטין נובע מפועלו של שטן. ישנן מחלות פיזיולוגיות ונפשיות, שגם יכולות להשפיע על אדם בדרך זו. אני מאמין כי כאשר ישוע שירת את העם, הוא שירת את כל חלקיו של האדם; רוח, נשמה, וגוף. בציוויליזציה המערבית, אנו נוטים לחשוב בתוך קטגוריות או תיבות עם קריטריונים ברורים. לדוגמה, בנצרות מלמדים על רוח, נשמה וגוף כעל שלושה חלקים שונים של ההוויה האנושית שלנו. זו יכולה להיות דרך מועילה עבורנו להבין את הטבע שלנו, אבל בזמן שישוע התהלך על פני כדור הארץ, חשיבה מסוג זה הייתה זרה לרוב האנשים. ביהדות מקובל לחשוב על האדם כמכלול, ולעיתים קרובות כאשר מתייחסים לנפש ורוח, ניתן להחליף בן השניים. מנקודת מבט של העולם המזרחי, הרוח, הנשמה והגוף משולבים זה בזה, והאחד משפיע על השני. אני מאמין שישוע בא כדי לשחרר אותנו, את כל ההוויה האנושית שלנו. בצד הזה של הנצח, אנחנו לא רואים את כל התמונה. שאול אומר שכאשר אנו נקבל את הגוף החדש שלנו, ״אָז אַכִּיר כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם אֲנִי מֻכָּר״ (הראשונה אל הקורינתים י״ג 12).

 

ישנה מידה מסוימת של שלמות, שאנחנו נוכל לחוות רק כאשר נהיה עם ישוע בנצח נצחים. רצוני לראות כמה שיותר ממלכת האלוהים עכשיו, המתרחשת בחיים שלי ובחייהם של אלה הנמצאים סביבי. מלמדים אותנו להתפלל, "תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ". בתור תלמידיו ושגריריו של ישוע בעולם, אנחנו מבקשים להיות נתיבי הממלכה שלו על פני כדור הארץ. כאשר אנו הולכים בסמכותו, אנו לעיתים נתקלים בהתנגדות. החושך יגיב בהתנגדות לאור!

 

השדים מבקשים להביע את עצמם באמצעות האדם שבו הם הצליחו לאחוז. לעיתים קרובות, אנשים במצב זה נמצאים בכפיתה כפויה, ביטוי של כל שד ששוכן בחייהם. לאדם יכול להיות חלק נפרד בחייו שבו הוא נכנע לחטא שהפך להרגל, ובסופו של דבר נעשה בכפייה. לפעמים, אנשים עם בעיה כזו ילכו לקהילה כדי לשכך את האשמה שלהם לגבי הצורה שבה הם מנהלים את חייהם האישיים. כמובן, האויב אף פעם לא מצפה שרוח אלוהים יופיע. לרוח האויב לא מפריע להיות בקהילה כל עוד יש מעט חיים ואור. ברגע שישוע מהולל ואנשים מסתכלים אליו בציפייה, החושך יתגלה. תיאוריות של עזרה עצמית ופילוסופיה לא יעוררו רוח טמאה. רוח טמאה יכול לשאת את הנוכחות בקהילה, אבל היא יכולה להגיב באופן גלוי בעת הלל או שמיעה של דבר אלוהים, כפי שניתן לראות בקטע זה.

 

במידה והאיש הזה היה חדש בבית הכנסת, ייתכן שהוא שמע על ישוע, והיה מודע באופן רוחני שישוע הוא התשובה לצורך הפנימי שלו להשתחרר מן השד. אם הוא היה משתתף קבוע, סביר להניח שהוא מצא שלום במשך זמן מה כשהוא היה עם אנשיו של אלוהים, אבל משהו השתחרר לחופשי באותו יום. כאשר אלוהים פועל בקרבנו, השדים מתגלים. לפעמים, זה יכול להיות צרחות, כלומר רוח יכולה להשתלט ולהשתמש במיתרי הקול של האדם. לפעמים, הקול יהיה שונה מהגוף של האדם שבו השד פועל. בפעמים אחרות, יהיה חילול קודש נוראי וקללות שמקורן באדם שלא השתמש במילים כאלה אי פעם. לאחר שמתפללים עבור אדם מסוים, ייתכן והוא אפילו לא יזכור את מה נאמר בזמן הזה.

 

השד לא יכל יותר להסתתר בחשיכה בתוך האיש. הוא צעק בקול רם (פס' 33). אחרי הצעקה, השד דיבר דרך האיש, "אֲהָהּ, מַה לָּנוּ וּלְךָ, יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת? הַאִם בָּאתָ לְהַשְׁמִידֵנוּ? אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתָּה -- קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים!" (פסוק 34). אני בטוח שזה זעזע כמה מהאנשים שנכחו בבית הכנסת באותו היום. ניכר שנוכחות אלוהים הייתה בחדר, לא רק כי ישוע היה שם, אלא גם בגלל המילים שנאמרו. אלה היו דברי אמת שחדרו ללב האדם. אל תזלזלו בעוצמה הטמונה בדבר אלוהים:

 

שֶׁהֲרֵי דְּבַר הָאֱלֹהִים חַי וּפוֹעֵל, וְחַד הוּא מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְחוֹדֵר עַד לְהַבְדִּיל בֵּין נֶפֶשׁ לְרוּחַ וּבֵין פְּרָקִים לְמֹחַ הָעֲצָמוֹת, וּבוֹחֵן מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וְכַוָּנוֹתָיו (אל העברים ד׳ 12).

 

תחת משיחת רוח הקודש, דבר אלוהים הוא עוצמתי ו"חי". המילה היוונית המתורגמת כחי היא "זאו ". זה אומר לא רק לחיות אלא גם לגרום לחיים, כלומר להפיח רוח חיים. כקהילת אלוהים חיים, אנחנו לא צריכים לפחד כאשר השדים מתגלים. הם מתגלים מכיוון שהם לא יכולים עוד להסתתר בחושך כאשר האור של אלוהים זורח עליהם. יוחנן כתב, ״שֶׁכֵּן הוּא אֲשֶׁר בָּכֶם גָּדוֹל מִזֶּה אֲשֶׁר בָּעוֹלָם״ (איגרת יוחנן הראשונה ד׳ 4). כאשר הקהילה מתאספת ביחד, השדים נבהלים ומתחילים לרעוד. יעקב כותב, ״אַתָּה מַאֲמִין שֶׁהָאֱלֹהִים אֶחָד הוּא. הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת! גַּם הַשֵּׁדִים מַאֲמִינִים וְאַף רוֹעֲדִים״ (איגרת יעקב ב׳ 19).

 

כאשר ישוע הטיף, התרחשו דברים. כאשר שליחים של דבר אלוהים מובלים באופן מלא על ידי רוח הקודש, לבבותיהם של האנשים נפתחים לחלוטין. האדם מרגיש מורשע מכיוון שהוא נמצא בחטא, ומתבצע עימות אל מול הרוע. אנשים יוצאים מהקהילה בתחושה טובה יותר מהתחושה שליוותה אותם כאשר נכנסו. הם מלאי אנרגיה וחיים על ידי הפעולה של דבר אלוהים תחת כוחו של רוח אלוהים. ״הָרוּחַ הִיא הַמְחַיָּה; הַבָּשָׂר אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם. הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם רוּחַ הֵם וְחַיִּים״ (יוחנן ו׳ 63). הכרזת דבר אלוהים מביאה חיים, אור וחירות לרוח של האדם. ״הָאָדוֹן הוּא הָרוּחַ וּבַאֲשֶׁר רוּחַ הָאָדוֹן שָׁם הַחֵרוּת״ (האיגרת השנייה אל הקורינתים ג׳ 17).

 

בפסוק 36 כתוב שהם נדהמו מכיוון שהוא לימד בסמכות. כיצד אתה חושב שזה היה נראה? מהו הדבר שייחד את המסר שלו, שהיה כל כך שונה מהמורים הרגילים שלהם?

 

מהי סמכות? כיצד ניתן לרכוש אותה?

 

בלימוד האחרון שלנו, לוקס הראה לנו את תחילתו של השירות של ישוע בנצרת. עכשיו, הוא מתמקד בלהראות לנו את הכוח והסמכות, אשר באו לידי ביטוי נגד השטן וממלכתו. פעמיים בפסקה שלנו, לוקס משתמש במילה סמכות (פסוקים 32 ו-36) כדי לתאר את השירות של ישוע. לפי דעתי, המסר שלו היה הרבה יותר חשוב מאשר מבנה המשפטים וההיגיון הבריא. ישוע לא ביסס את המסר שלו על ידי ציטוטם של רבנים קודמים. האדון לא היה חייב לחזק את הלימוד שלו בכל דרך שהיא, כי היה לו (ועדיין יש לו) סמכות בזכות עצמו: "שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר... וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם...״ (מתי ה׳ 38-39). הוא הטיף את דבר אלוהים שהוא דינמי ובעל עוצמה רבה, לא רק שלדבר האלוהים יש סמכות בפני עצמו, היה ועדיין יש סמכות וכוח חבוי בדובר.

 

אדם בעל סמכות רוחנית מוביל לבהירות והרשעה המדברת אל הלב והרצון של המאזין. נאמר על ישוע שיש לו סמכות וכוח: "בְּסַמְכוּת וּבְכֹחַ הוּא מְצַוֶּה עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהֵן יוֹצְאוֹת!" Exousia (סמכות) היא רשות או סמכות לעשות משהו; היא מציינת את הזכות לעשות משהו. המילה האחרת מתורגמת לעברית ככוח היא המילה היוונית Dunamis, אשר מהווה את המקור באנגלית למילה דינמיט. פירושה של מילה זו היא להיות מסוגל, חזק מספיק. זהו כוח פנימי. ניתן להשוות את המילה Exousia לשוטר תנועה שעומד בצומת ומכוון את התנועה. יש לו הסמכות להגיד לך לעשות משהו. אם אתה לא עושה את זה, יש לו הכוח (באמצעות האקדח הקשור למותניו) כדי לגרום לך לעשות את זה! השדים מזהים את הסמכות והכוח הזה. חשוב שתהיה לנו הבנה ברורה של הסמכות והכוח השוכנים בדבר אלוהים, בישוע המשיח עצמו. בואו ננסה להתמודד ולהבין את האמת החשובה הזאת, כי הוא גם נתן סמכות לקהילה שלו להמשיך את שירותו (מתי כ"ח 18-20).

 

Exousia (סמכות) משמשת לעיתים קרובות את המלך כאשר הוא מעניק את סמכותו או רשותו לבצע פעולה מסוימת. ישנם סוגים שונים של סמכות, אבל כולם רוחניים בטבע שלהם. אין שום דבר ממשי שניתן לאחוז בו. אתה לא יכול לראות סמכות. עם זאת, סמכות וכוח צריכים להופיע ביחד. אין סמכות אם אין כוח שמגבה ומאפשר את הסמכות. ישוע נתן לשבעים השליחים כוח וסמכות לגרש שדים ולרפא מחלות, וכתוצאה מכך הם חזרו ואמרו בשמחה, "אֲדוֹנֵנוּ, אֲפִלּוּ הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ בְּשִׁמְךָ" (לוקס י׳ 17). ניתן להפעיל סמכות על ידי שימוש בכוח גם בסביבה משרדית. לדוגמה, המנהל שלך משתמש בסמכות כאשר הוא מתגמל פעולה נכונה, כגון העלאה בשכר או קידום לתפקיד בכיר יותר. יש גם כוח כפייתי, למשל המנהל יכול להשתמש באיום ופחד של פיטורין או הורדה בדרגה, כדי להשפיע על הביצועים שלך.

 

יש גם סמכות שמופיעה עם ידע או מיומנות בכירה, אבל הידע הזה חייב להיות קשור לתחום הרלוונטי. ידע על פוליטיקה עולמית אינו מועיל להפעלת סמכות בקרב נבחרת הכדורגל. מיומנות בכירה או ידע של המשחק ושל הכללים שלו הם מה שנותנים סמכות במצב זה. יש גם סמכות וכוח בלתי חוקיים, כמו למשל כאשר ערכים של מנהיג מוצאים לפועל, והם שונים משלך. זה קורה לפעמים כאשר אדם מקבל את התואר של המנהיג, והוא נמצא בתפקיד בכיר יותר מאשר אדם עם מיומנות וידע רחב יותר. אם אופיו של המנהיג "בהגדרה" אינו תואם את התפקיד, הכוח וההשפעה שניתנו לו, התוצאה היא דיסהרמוניה, אי הסכמה ומורל נמוך. מנהיגות רוחנית אמיתית מעולם לא נכפת על רצונו של האדם המובל. אדם בעל מנהיגות רוחנית אמיתית לעולם לא צריך לומר שהוא המנהיג. אנשים הולכים בעקבות מנהיגות רוחנית משום שיש להם רצון ללכת אחרי המנהיג. סמכות רוחנית אמיתית אינה כופה, וגם לא גורמת לאדם להרגיש נחות, אלא מכבדת את החירות המוסרית.

 

ישוע השתמש בסמכות רוחנית אמיתית בהנהגתו. הוא מעולם לא הכריח אנשים לבצע עם רצונו. סגנון המנהיגות שלו התאפיין באהבת האמת האמיתית שהציתה תשוקה באלה ששמעו את דבריו ורצו להיות כמוהו! אתה יכול לממש מנהיגות רוחנית אמיתית רק כאשר הרווחת את הזכות על ידי מידת האופי שלך ונוכחות רוח הקודש בחיים שלך. כמה פעמים שמעת על מנהיגים שנכשלו מבחינה מוסרית, וכתוצאה מכך האנשים שבחרו ללכת בעקבתם נפגעו והתפכחו מהאשליה שהיו בה? למרבה הצער, זה אירוע נפוץ למדי.

 

כאשר אנו נגדל מהניסיון שלנו עם החסד של אלוהים באמצעות הליכה אתו והתקרבות אליו, אופיינו יעבור זיקוק. הראיות של פעולת רוח המשיח בחיי המאמין הוא פרי הרוח, וסמכותו הרוחנית תהיה זמינה גם למאמין. כמאמינים, אנחנו נציגים של ישוע על פני כדור הארץ. כאשר אנו מבינים מי אנחנו במשיח ומה הוא עשה עבורנו, אנו נרצה לראות מלכותו באה. כמובן שהאויב אינו רוצה שאנחנו כמאמינים נבין זאת. חלק מהצמיחה שלנו במשיח זה ללמוד ליישם את הסמכות הזו.

 

כאשר ישוע דיבר, הוא דיבר אל השד שהגיע לחזית בשליטתו על האדם. הוא כבר לא היה מוסתר. דבריו של ישוע נתמכו על ידי כוח סמכותי: "גָּעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "שְׁתֹק וְצֵא מִמֶּנּוּ!" הַשֵּׁד הִפִּיל אוֹתוֹ אַרְצָה בֵּין הַנּוֹכְחִים וְיָצָא מִמֶּנּוּ מִבְּלִי לְהַזִּיק לוֹ" (פסוק 35). רוחות רעות מזהות כוח רוחני וסמכותי. האם אתה זוכר את סיפורם של אלה שלא היו מאמינים, אך עדיין ניסו לגרש את השד מהאיש? "הָעוֹשִׂים זֹאת הָיוּ שִׁבְעַת בָּנָיו שֶׁל סְקֵוָה, כֹּהֵן גָּדוֹל יְהוּדִי. הֵשִׁיבָה הָרוּחַ הָרָעָה וְאָמְרָה לָהֶם: "אֶת יֵשׁוּעַ אֲנִי מַכִּירָה וּמִיהוּ שָׁאוּל אֲנִי יוֹדַעַת, אַךְ מִי אַתֶּם?" (מעשי השליחים י״ט 14-15). השדים מזהים רק את הסמכות שאלוהים מעניק, והשדים זיהו את ישוע בתור מי שהוא היה אז ומי שהוא היום. האיש השתחרר באופן מוחלט מן הרוח וסוף סוף הרגיש חופשי!

 

ברצוני רק שתהיו זהירים. אל תתעמתו עם שדים ללא גיבוי מספק של תפילה. הכתוב אומר: ״שֶׁכֵּן הוּא אֲשֶׁר בָּכֶם גָּדוֹל מִזֶּה אֲשֶׁר בָּעוֹלָם״. אך עם זאת, תמיד יהיה זה חכם למצוא אדם בעל ניסיון מסוג זה (תפילה של גירוש שדים), כאשר אתה מנסה להתמודד עם פעילויות של השדים. תזכור, שכאשר ישוע שלח את תלמידיו, הוא שלח אותם בזוגות. אנא דבר עם רועה הקהילה שלך על הדברים האלה לפני שאתה מתעמת עם שדים.

 

סמכות על מחלות

 

לוקס נותן לנו דוגמה נוספת של סמכותו של ישוע. בפעם השנייה זה קורה בביתו של שמעון כיפא:

 

אנו קוראים על כמה שיוחנן מעריך את המשיח, ועל הערכתו הנמוכה כלפי עצמו. באותם ימים, רק משרתים בזויים היו מורידים את נעליו של אדם מסוים. יוחנן אומר שהוא לא ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו של האדון. השקפתו על ישוע היא מה שעושה את האיש הזה לכל כך גדול בעיני אלוהים. לעיתים קרובות מנהיג גדול עשוי להתפתות להאמין לדברים הטובים שאנשים אומרים עליו או עליה. דברים כאלה משמשים את האויב כדי לנפח את גאוות המנהיג אם יאמין להם.

 

עם זאת, יוחנן היה קטן מספיק כדי שאלוהים יוכל להשתמש בו. הוא היה נביא ויותר מנביא. הוא לא הלך ל"מכללת נביאי התנ"ך", לא, אלוהים הוביל אותו למדבר השקט שם דיבר איתו ואימן אותו. הייתה לו תשוקה שהייתה ניכרת על ידי אומץ ליבו. הוא עמד מול הורדוס ואמר לו שהוא מבצע ניאוף על ידי נישואים לאשתו של אחיו, הורודיה, ועל כך הוא נאסר בכלא. כמה אנחנו זקוקים לגברים ונשים כאלה בימים החשוכים הללו, המוצפים בשחיתות בקרב המנהיגות. המסר שלו היה חזק ונועז, שנועד לטלטל אנשים מתרדמה רוחנית כדי שיוכלו לראות שהם עבדים לחטא וצריכים לחזור בתשובה ולשנות את דרכיהם.

 

יוחנן זעזע את היהודים, כן, אפילו את המנהיגים הדתיים, בכך שדרש מהם להיטבל. סוג הטבילה שהוא עשה היה קשור בדרך כלל לכניסתם של גולים, גויים (שאינם יהודים) לעם ישראל לאחר גיור. זה תקף את הגאווה היהודית.

 

הם התחילו לחשוב שיוחנן הוא המשיח המובטח. תשובתו הישירה והצנועה של יוחנן הייתה "לא". "אינני ראוי להתיר את שרוך נעליו". יוחנן הרחיק את האנשים מעצמו וסיפר להם על המשיח. כאשר ישוע בא למקום והוטבל, תפקידו של יוחנן היה להעביר את קהילתו לישוע.

 

לְמָחֳרָת רָאָה יוֹחָנָן אֶת יֵשׁוּעַ בָּא לִקְרָאתוֹ. אָמַר יוֹחָנָן: "הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנּוֹשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם. זֶה שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו, 'אַחֲרַי בָּא אִישׁ אֲשֶׁר הוּא כְּבָר לְפָנַי, כִּי קֹדֶם לִי הָיָה'. וַאֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו, אֲבָל לְמַעַן יִגָּלֶה לְיִשְׂרָאֵל בָּאתִי אֲנִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם (יוחנן א׳ 29-31).

 

מעטים הגברים שיכולים לעשות דבר כזה כמו למסור את הקהילה שלהם כאשר יש להם מערך שירות כה עוצמתי. אותה גישה צריכה להיות בלבבות שלנו. המשימה שלנו היא להצביע ולספר לאנשים אחרים על ישוע, וזה מה שיוחנן עשה.

 

יוחנן המטביל לא היה מטיף של בשורת השגשוג. רחוק מכך. הוא לא הבטיח חיים מלאים ניצחון, ברכה מתמשכת והצלחה כלכלית. במונחים של היום, הוא עשוי להיחשב כמטיף הדוק של יום הדין. האם לדעתך היית נמשך למטיף שעשה את הדברים האלה?

 

1) יוחנן ביצע במכוון את הפגישות שלו בשדות פתוחים, הזמין אנשים לשבת על האדמה הקשה, ללא קשר למזג האוויר, אם היה גשום או שמשי.

2) יוחנן לבש בגדים מלוכלכים משיער גמלים, והוא אכל חרקים. הוא בקושי היה ראוי להופעה בציבור או שהיה קל להתחבר אליו, אבל נראה שאנשים היו מסוקרים לגביו.

3) הוא לא היסס להעליב את המאזינים שלו על ידי כך שקרא להם חבורה של ילדי צפעונים וכל הזמן דיבר על המשפט ויום הדין.

4) הוא הביך פקידים בכירים בממשלה על ידי חשיפת סודות פרטיים מביישים שלהם. לא היה אכפת לו מלהיות פופולרי מבחינה חברתית.

 

תשווה בן הדרשות של יוחנן לדרשות שאנו שומעים היום. זה פלא שאנשים בכלל באו לשמוע אותו, אבל הם באו! רוח ה' הייתה עליו, והכינה דור של אנשים שהביאו לעולם את מלכות האלוהים. יוחנן היה קול במדבר שזעזע את תפיסת האמת והצדק של האנשים. כיצד אתה חושב שהיית מגיב אם היית נחשף ללימוד שלו? היו אנשים שהגיעו למסקנה שהוא מטורף, ושאין לו שום דבר חשוב להגיד.

 

הוא הבהיר נקודה חשובה. בעיניהם, יהודי היה פטור ממשפט רק בגלל היחסים המיוחדים שהיו לו עם אלוהים. על פי יוחנן, זה לא היה מספיק להיות צאצא של אברהם. יוחנן המטביל קרא לאנשים ליצור קשר אישי עם אלוהים. הוא הצביע על הדרך אל ישוע, שלא רק הראה לנו את הדרך אל האב, אלא פילס את הדרך בשבילנו כדי שנוכל להיות במערכת יחסים עם האב.

 

תפילה: אלוהים, תן לי את הרגישות לשמוע כשאתה מדבר, ללא קשר במי אתה משתמש כדי לחשוף את האמת שלך. תן לי להסיר במהירות כל דבר בחיים שלי שמחזיק ועוצר אותי מללכת אחריך. עזור לי תמיד להצביע על הדרך אל ישוע כמו עבדך יוחנן.

 

קית' תומאס

דוא"לkeiththomas7@gmail.com :

אתר אינטרנט: www.groupbiblestudy.com