ללימודים נוספים בעברית לחצו כאן

2. Mary Finds Favor with God

2. מרים מוצאת חן בעיני אלוהים

מלאך אלוהים מודיע מראש על הולדת ישוע

כמעט שישה חודשים חלפו מאז שהמלאך גבריאל דיבר עם זכריה בבית המקדש. אם אתה או אני היינו מתכננים את הולדת המשיח בעולם, קרוב לוודאי שהיינו מתכננים זאת בצורה אחרת לגמרי. סביר להניח שהמושיע של העולם היה נולד בעיר גדולה שבה היו לו הזדמנויות, שהוא נולד להורים עם עושר ומעמד חברתי גבוהה בקהילה, של המעמד הדתי העליון, אולי נולד לבתו של אחד הכהנים. עם זאת, לאלוהים יש דרך אחרת לעשות דברים. "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי--נְאֻם, יְהוָה כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם, מֵאָרֶץ--כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" (ישעיהו נ״ה 8-9). לפי התכנית של אלוהים, הוא שלח את המלאך גבריאל לעיירה קטנה וצפונית בגליל בשם נצרת. העיירה הקטנה הזאת לא הייתה ידועה כבעלת חשיבות רבה. למעשה, כעבור שנים אחדות, כאשר נתנאל הוזמן לפגוש את המשיח, אמר לו פיליפוס כי ישוע היה במקור מנצרת, ונתנאל השיב, "מִנָּצְרַת יָכוֹל לָבוֹא מַשֶּׁהוּ טוֹב?" (יוחנן א׳ 46).

 

אלוהים בחר במקום לא משמעותי, אשר היה ידוע כמקום ששום דבר טוב אינו יכול לצאת ממנו. בתכנית שנקבעה מראש על ידי אלוהים, הוא בחר שוב ושוב להזדהות עם העניים, חסרי הזכויות ויכולת הבחירה בעולם הזה. בחוכמתו, הוא בחר בנערה שהייתה קרוב לוודאי בת שלוש עשרה (גיל האירוסין באותה תקופה), נערה שחייה והליכתה נשאו חן בעיניו, ושהייתה מאורסת לנגר צנוע. "הֲלֹא בַּעֲנִיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה בָּחַר אֱלֹהִים לִהְיוֹת עֲשִׁירֵי אֱמוּנָה וְיוֹרְשֵׁי הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְאוֹהֲבָיו" (יעקב ב׳ 5). פעם אחר פעם, אנו רואים שעיני אלוהים מופנות כלפי העניים של העולם הזה.

 

"בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי נִשְׁלַח הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל מֵאֵת הָאֱלֹהִים לְעִיר בַּגָּלִיל, אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָצְרַת, אֶל בְּתוּלָה מְאֹרֶסֶת לְאִישׁ מִבֵּית דָּוִד וּשְׁמוֹ יוֹסֵף, וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם. בְּהִכָּנְסוֹ לְחַדְרָהּ אָמַר הַמַּלְאָךְ: "שִׂמְחִי, בְּרוּכַת הַחֶסֶד. יהוה עִמָּךְ". הִיא נִדְהֲמָה לְשֵׁמַע הַדָּבָר וְחָשְׁבָה בְּלִבָּהּ מַה טִּיבָהּ שֶׁל הַבְּרָכָה הַזֹּאת. אָמַר לָהּ הַמַּלְאָךְ, "אַל תִּפְחֲדִי, מִרְיָם, כִּי מָצָאת חֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים. הִנֵּה תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן, וְתִקְרְאִי שְׁמוֹ יֵשׂוּעַ. הוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן-עֶלְיוֹן יִקָּרֵא, וַיהוה אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ אֶת כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו; וְיִמְלֹךְ עַל בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וְאֵין קֵץ לְמַלְכוּתוֹ" (לוקס א׳ 26-33).

 

בספרו "היום שבו המשיח מת", ג'ים בישופ מדבר על האירוסים של מרים ועל הבתולים: "כאשר שני האבות ושתי האימהות הסכימו, התרחש הקידושין. זהו טקס רשמי וחייב את המשתתפים באותה מידה של טקס החתונה. קידושין היווה את ההסכמה הסופית של נישואים. לאחר שנחתם חוזה על הקידושין, למרות שטקס הנישואים עדיין לא התרחש, החתן לא יכל להיפטר מארוסתו אלא באמצעות גירושים. אם יוסף היה נפטר בין קידושין לנישואים, מרים הייתה אלמנתו באופן חוקי ומשפטי. באותה תקופה, אם גבר אחר היה מקיים איתה יחסים אינטימיים, מרים הייתה נענשת כנואפת." תקופת האירוסין נמשכה כמה חודשים, עד שנה לכל היותר. במהלך אירוסיה, טוהרה של מרים היה נתון לבחינה קפדנית. האם זה לא מעניין שאלוהים בחר דווקא בזמן זה שהיא תיכנס להיריון.

 

הפעם, המלאך גבריאל מתגלה לאישה בשם מרים, ועדיין לא אומר דבר ליוסף. שלא כמו זכריה, אנו קוראים שמרים לא נדהמה למראה המלאך, כפי שהיא נדהמה מתוכן דבריו. מרים הייתה מוטרדת מאוד מדבריו ותהתה בנוגע לטיבה של הברכה הזאת. הכוונה המילולית של הביטוי היא, שהיא המשיכה להרהר או לחשוב על ברכת המלאך. המלאך אמר לה שאלוהים איתה ושהיא מצאה חן בעיני אלוהים! היא בטח תהתה מדוע המלאך אומר לה את הדברים האלה. לקראת מה המלאך מכין אותה?

 

 

 

זה מעיד על כך שמרים הייתה אישה צעירה בעלת עומק מסוים בחייה, כלומר חלק מהאישיות שלה בחן ושיקף מחשבות ורגשות הקשורים באלוהים. כמו מרים, אלוהים נמצא אתנו אם אנחנו נולדים מחדש על ידי רוח הקודש. במעמד זה קיבלנו חסד. אלו הנקראים להיות הקהילה של אלוהים חיים, נושאים חן וחסד בעיני אלוהים. בתור השגרירים המועדפים ביותר של ישוע, אנחנו צריכים לחפש ולהיות מחושבים כיצד אנחנו משתמשים בזמן, באנרגיה, ובכסף שלנו. הזמן השקט שמושקע בהרהור ובמחשבות על אלוהים אינו זמן מבוזבז.

זה כמעט כאילו גבריאל מבקש רשות ממרים בנוגע למה שהיא נבחרה להיות. אלוהים מכבד את הבחירות שלנו בחיים. הוא נותן לנו חופש לבחור, אבל הוא מחפש את אלה אשר מוכנים להקדיש ברצון את חייהם לשרת אותו בענווה. למרים נאמר כי התינוק שהיא נושאת צריך להיקרא ישוע, כלומר יהוה הוא הישועה. היא מאוד אהובה ומבורכת בקרב הנשים להיות זו שנושאת ברחמה את בן האלוהים, אבל במעשה הזה של השירות מעורב מחיר. רבים לא הבינו, ואני חושב שכאשר ישוע גדל, היא נאלצה לשמור בסוד את לידתה הבתולה מאלה שהיו סביבה בשכונה. תחשוב על זה רגע. אחרי שהורדוס הרג את כל הילדים עד גיל שנתיים בבית לחם, היא בוודאי לא הייתה רוצה שמישהו יהיה מודע לכך שהיא גידלה את המשיח, מלך ישראל לעתיד! בזמנים מסוימים, זה בטח היה מבלבל וקשה להבנה. למרים היה הרבה לאצור וגם הרבה על מה להרהר בליבה.

 

שאלה 1) לפי דעתך, כיצד מרים הרגישה לגבי המסר של המלאך בנוגע להיריונה העל טבעי? מה היה הכי קשה להבנה:

 

למצוא חן בעיני אלוהים,

להיכנס להיריון כבתולה,

מי הילד שלה יהיה בעתיד, או

להסביר את ההיריון שלה לאחרים, במיוחד ליוסף ולמשפחתה?

 

עבור אלה שבוחרים לשרת את אלוהים, קיימת לפעמים סטיגמה שמוצמדת לאלו שמשרתים את אלוהי התהילה. למה אני מתכוון שאני אומר סטיגמה? סטיגמה מוגדרת כסימן של חרפה שמגדירה ומפרידה את האדם מסביבתו או מתרבותו החברתית. האמונה האמתית היא אנטי-תרבותית לדרכו של העולם הכבוש הזה על-ידי האויב. לעיתים קרובות, ציות לאלוהים ייצור עמדות שליליות ודעות קדומות בקרב אלה שסביבנו אשר מובילות לאפליה. ישוע עצמו אמר, 'עֶבֶד אֵינוֹ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו.' אִם אוֹתִי רָדְפוּ, גַּם אֶתְכֶם יִרְדְּפוּ" (יוחנן ט״ו 20). מרים נאלצה להתמודד עם חוסר-הבנה ואצבע מאשימה, כי איך היא יכלה לומר שהיא בהיריון מבלי לקיים יחסים עם גבר? מי היה מאמין לזה מפיה של נערה בת שלוש-עשרה? האם אתה יכול לתאר לעצמך מה עבר עליה מבחינת ההתמודדות עם האכזבה שהיא בוודאי חוותה כשאמרה להוריה? אמונתה של מרים באלוהים הייתה צריכה להיות חזקה ועמוקה, על מנת שהיא תוכל להתמודד עם החרפה שהיא הייתה חייבת לשאת. שנים רבות לאחר מכן, בזמן שישוע דיבר עם האליטה הדתית של אותה תקופה, הוא הואשם בהיותו ממזר:

 

אֶלָּא שֶׁכָּעֵת אַתֶּם רוֹצִים לַהֲרֹג אוֹתִי, אִישׁ שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיכֶם אֶת הָאֱמֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אֵצֶל הָאָב. זֹאת לֹא עָשָׂה אַבְרָהָם. אַתֶּם עוֹשִׂים אֶת מַעֲשֵׂי אֲבִיכֶם." אָמְרוּ לוֹ: "לֹא יַלְדֵי זְנוּנִים אֲנַחְנוּ. יֵשׁ לָנוּ אָב אֶחָד -- הָאֱלֹהִים" (יוחנן ח׳ 40-41).

 

האם שמת לב לרמיזה שלהם? האם אמרו "אנחנו לא כמוך", "לא נולדנו כתוצאה מקיום יחסי מין מחוץ לנישואין". לא נאמר לנו זאת בכתובים, אך סביר מאוד להניח שמכיוון שישוע היה מטיף ומורה פופולרי, אשר רבים הלכו אחריו, אנשים כמו הפרושים בדקו את הרקע שלו ואת הוריו, והשמועה שהופצה ברחובות נצרת אמרה שמרים ניהלה רומן מחוץ לנישואיה בתקופה שבה הייתה מאורסת ליוסף. מרים נאלצה לסבול את הסטיגמה של לחישות ובושה מאלה שחשבו שהיא חטאה. יוסף בעצמו התקשה להאמין לסיפור שלה. לפי מה שהיה נהוג בזמנים אלו, יוסף יכל לסרב להינשא לה, או "לשלוח אותה בסתר", או אפילו לרגום אותה באבנים, לפי ההלכה היהודית באותה העת. לאחר ביקורו של המלאך גבריאל, מרים הלכה לבקר את אלישבע וזכריה, הוריו של יוחנן המטביל. כשחזרה כעבור שלושה חודשים, נודע לה שהיא בהיריון. יוסף עמד לגרש אותה, מכיוון שהרגיש שהוא אינו יכול להתחתן איתה, בידיעה שהוא לא שכב אתה.

 

"כָּךְ הָיְתָה הֻלֶּדֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ: מִרְיָם אִמּוֹ הָיְתָה מְאֹרֶסֶת לְיוֹסֵף וּבְטֶרֶם הִתְאַחֲדוּ נִמְצְאָה הָרָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. יוֹסֵף בַּעֲלָהּ, שֶׁהָיָה צַדִּיק וְלֹא רָצָה לְהַצִּיג אוֹתָהּ לְחֶרְפָּה, הֶחְלִיט לְשַׁלֵּחַ אוֹתָהּ בַּסֵּתֶר. בְּעוֹד שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בָּזֶה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה בַּחֲלוֹם וְאָמַר: "יוֹסֵף בֶּן דָּוִד, אַל תַּחְשֹׁשׁ לָקַחַת אֵלֶיךָ אֶת מִרְיָם אִשְׁתְּךָ, כִּי אֲשֶׁר הוֹרָה בָּהּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא"

(מתי א׳ 18-20).

 

תארו לעצמכם, שהיו אומרים לכם שאתם הולכים ללדת את מלך ישראל, המשיח המיוחל שיישב על כס דוד. היא בטח תהתה, "למה אני?" יתרה מזאת, נאמר לה שהילד הזה יהיה בן האלוהים.

 

אָמְרָה מִרְיָם אֶל הַמַּלְאָךְ: "אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, הֲרֵי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִישׁ?" הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ וְאָמַר: "רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיִךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלַיִךְ. לָכֵן קָדוֹשׁ יִקָּרֵא הַיִּלוֹד, בֶּן-אֱלֹהִים. וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ גַּם הִיא הָרְתָה בֵּן בְּזִקְנָתָהּ, וְזֹאת שֶׁקָּרְאוּ לָהּ עֲקָרָה הָרָה זֶה הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, כִּי לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל דָּבָר." אָמְרָה מִרְיָם: "הִנְנִי שִׁפְחַת אֲדֹנָי, יְהִי לִי כִּדְבָרֶךָ". וְהַמַּלְאָךְ הָלַךְ לוֹ (לוקס א׳ 34-38).

 

בתנ"ך, מה שנוצרים גויים מכנים "הברית הישנה", נאמר לנו כי מלך ישראל שיבוא בקרוב יהיה בן האלוהים. כפי שאנו רואים, זה לא רעיון חדש לעם היהודי! יש לנו הצצות חטופות אודות בואו של בן האלוהים בכל כתבי הקודש. לדוגמה;

 

וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל-צִיּוֹן הַר-קָדְשִׁי. אֲסַפְּרָה אֶל-חֹק: יְהוָה, אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי, הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ .שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם, נַחֲלָתֶךָ; וַאֲחֻזָּתְךָ, אַפְסֵי-אָרֶץ. תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל: כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. וְעַתָּה, מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ; הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּיִרְאָה; וְגִילוּ בִּרְעָדָה. נַשְּׁקוּ-בַר, פֶּן-יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ: אַשְׁרֵי כָּל-חוֹסֵי בוֹ (תהילים ב׳ 6-12).

 

בהמשך התנ"ך, יש קטע במשלי ל' פסוק 4. בהתייחסות לקדוש ישראל, אומרים הכתובים, "מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי אָסַף-רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה, מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע" (משלי ל׳ 4). ה' דיבר בטרם עת שמלך ישראל, זה אשר אלוהים ינסך על ציון, הר קודשו בירושלים, יהיה בנו הנשגב של אלוהים. אשרי אלו המוצאים מקלט בו! האם הוא מהווה את מקום המפלט שלך? אם כן, אתה מבורך!

 

שאלה 2) תגובתה של מרים לדבריו של המלאך גבריאל הייתה "איך יהיה הדבר הזה, הרי אינני יודעת איש?" כיצד ניתן להשוות את תגובה של מרים לתגובתו של זכריה?

 

מרים ביקשה לדעת את חלקה בדבר הזה. כעיקרון, היא אמרה, "מה אתה רוצה שאני אעשה?" פסוק 35 מספר לנו כיצד זה היה עתיד להתרחש. "רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבֹא עָלַיִךְ וְכֹחַ עֶלְיוֹן יָסֶךְ־לָךְ". המילה יסך הופיעה בתנ"ך ביוונית כדי לתאר את נוכחותו של אלוהים בבית המקדש. זה אותו דבר שקרה לשלושת התלמידים בהשתנות של ישוע כאשר הוא לבש הדר. נאמר לנו כי "הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם, וּפַחַד נָפַל עֲלֵיהֶם בִּהְיוֹתָם בְּתוֹךְ הֶעָנָן" (לוקס ט׳ 34).

 

עבור מרים, זו בכלל לא הייתה חוויה מינית. הנוכחות של אלוהים צלחה עליה, והבן הנצחי של אלוהים הוכנס לתוך הרחם שלה. זה היה נס יצירתי. אנחנו לא יודעים את העיתוי הספציפי אבל סביר להניח שזה קרה אחרי שהיא אמרה, "יְהִי־לִי כִדְבָרֶךָ" (לוקס א' 38). השכינה הקדושה של נוכחות אלוהים צלחה עליה, ואיכשהו, היא הייתה מודעת לחיים חדשים בתוכה. האם אתה מודע לכך שישוע חי בתוכך? האם אי פעם ביקשת מהמשיח למלא אותך ולתת לך חיים חדשים? למה אתה מחכה? אתה יכול לקבל את המשיח היום, לא באותה דרך כמו מרים, כמובן. עם זאת, רוח הקודש רוצה למלא אותך בנוכחותו ושעמנואל ישכון בליבך. האם אי פעם אמרת לאלוהים את אותן המילים הנפלאות של כניעה, "אני עבד ה', יהי לי כדברך"?

 

הבתולה תהרה

 

פעמיים כתוב בלוקס א' פסוק 27, שהמשיח (ישוע) עתיד להיוולד מבתולה, אבל מרים לא נשארה בתולה, כי היו לה לפחות שישה ילדים אחרי ישוע. אחרי שישוע החל את עבודת השירות, הוא הטיף בעיירה שלו בנצרת, ואנשי המקום אמרו, "הֲרֵי זֶה בְּנוֹ שֶׁל הַנַּגָּר. הֲלֹא שֵׁם אִמּוֹ מִרְיָם וְאֶחָיו יַעֲקֹב וְיוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן וִיהוּדָה. וְאַחְיוֹתָיו הֲרֵי כֻּלָּן פֹּה אִתָּנוּ. אִם כֵּן מִנַּיִן לוֹ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?" (מתי י״ג 55-56).

 

מדוע מרים הייתה צריכה לשאת את המשיח בעודה בתולה? למה זה חלק חשוב בסיפור של אלוהים? זו אמת חשובה מאוד שצריך להבין, והיא אמת שנמצאת תחת התקפה היום, אפילו בתוך הנצרות. נס הלידה של הבתולה מוטל בספק. האם אי פעם תהית מדוע? מדוע אמת זו כה חזקה? למה אמת זו מהווה כזה איום לאויב שלנו, השטן? מאות שנים קודם לכן, הנביא ישעיהו ניבא על האחד שיבוא לעולם לשבור את אחיזתו של השטן עלינו. הוא ייוולד מבתולה וייקרא עמנואל, כלומר אלוהים אתנו:

 

"לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת: הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל" (ישעיהו ז׳ 14).

 

כאשר אדם בחר לא לציית לאלוהים, החטא נכנס לעולם והאנושות באופן חוקי הופקדה תחת שליטת השטן. שאול השליח כותב על עיקרון זה של עבדות במכתבו לרומא. הוא כתב, "הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁכַּאֲשֶׁר אַתֶּם מוֹסְרִים אֶת עַצְמְכֶם כַּעֲבָדִים לְמִישֶׁהוּ כְּדֵי לְצַיֵּת לוֹ, עֲבָדִים אַתֶּם לְמִי שֶׁאַתֶּם מְצַּיְּתִים" (אל הרומים ו׳ 16).

 

לשטן הייתה זכות חוקית על כל אדם אשר בא לעולם מכיוון שכולנו צאצאי אדם. בעקבות הציות של אדם לשטן ולשקרים שלו בפעם הראשונה שהאדם חטא, האויב שלנו הפך להיות הבעלים ואנחנו לעבדיו (אל האפסים ב' 2). ברירת המחדל באופי האנושי שלנו לחטוא קיימת בכל האנושות. אדם וכל צאצאיו הפכו לעבדים לאלה שהם צייתו להם. בגלל הנפילה, לשטן היה כוח של מוות על כולנו, כי כולם חטאו (אל הרומים ג' 23). הדרך היחידה לגאול את האדם (לקנותו בחזרה) הייתה באמצעות תחליף תמים שישלם את העונש - מוות. אלוהים עצמו נכנס לעולם, שילם את מחיר הכופר, ולקח על עצמו את כל החטאים שעבדי השטן ביצעו. דמו של אדם רגיל לא היה יכול לחולל שום שינוי (המילון וובסטר מגדיר את היעילות כ: "כוח לייצר השפעות או תוצאות מיועדות"). זרעו של אדם רגיל לא היה יכול להוליד את ישוע. ישוע נברא על ידי רוח הקודש. הטבע החוטא הועבר דרך זרע של גבר.

 

המורה והסופר, צ'רלס סווינדול, עוזר לנו להבין את הדילמה של אלוהים אחרי נפילת האדם:

 

בעיית החטא והרוע יוצרת קושי ייחודי. הפרת חוקי האלוהים - פסיקות המשקפות את אופיו - חייבת לשאת קנס או שהחוקים הם בעצם חסרי משמעות. לכן, פשוט לוותר על העונש של החטא ידרוש מאלוהים להתכחש לאופיו. אבל כדי לעקור את החטא, נדרש להשמיד את החוטא. גבריאל ושאר המלאכים האחרים כנראה התקשו להבין את מאמציו מרחקי הלכת של אלוהים לגאול את האנושות החוטאת, והם אולי חשבו שתכניתו לא פחות תמוהה. אם האדון היה מסביר מדוע אלוהים חייב להפוך לדמות אדם כדי לגאול את האנושות, אני מניח שהשיחה הייתה מתנהלת בצורה הבאה:

 

כאשר גבריאל לא הצליח לפתור את הדילמה הוא שאל, "כיצד תשמיד את החטא ותשמור על האנשים?" אלוהים שמח על ההזדמנות לגלות את הפרט הבא של תכניתו. "אני אספק תחליף - מישהו שישלם את העונש על החטא בשמם." "אבל מי? מחיתי. איך מישהו יכול לשלם על חטאיו של אחר אם הוא מת כדי לשלם על החטאים שלו בעצמו?" "שאלה נבונה מאוד," ענה. "אסור שלמחליף יהיה שום חטא משל עצמו". הייתי מבולבל עוד יותר. "אבל אלוהים, התחליף יצטרך להיות אנושי כדי לייצג את האנושות, אבל כל האנושות נגועה ברוע. יתרה מזאת, מחליף זה חייב להיות על-אנושי כדי לכפר על העונש על כל האנשים, למות מוות שלא יכסה רק על עונש של חוטא אחד, אלא של כל האנושות! איזה מחליף יכול להתאים לתפקיד כזה?"

 

לאחר שתיקה קצרה אלוהים אמר, "אלוהים." עמדתי המום. זה לא נראה אפשרי. וגם אם כן, זה לא נראה הוגן. ואכן, זה לא היה. זה היה חסד. כל כך אופייני לו, אבל לגמרי מעבר ליכולת ההבנה שלי. הוא המשיך, "אני אשלח את הבן הנצחי שלי להיות המשיח. הוא יהיה התחליף. המשיח לא יהיה בנו של אב ארצי וחוטא, אלא בני שנולד מבתולה כדי לשמר את קדושתו. המשיח יהיה אדם. המשיח יהיה אלוהים. בהיותו איש האלוהים, הוא ייצג את המין האנושי, אבל לא יהיה בו חטא. יתרה מזאת, אחרי שהוא ימות בשם האנושות כולה, הוא יכבוש את המוות על ידי כך שיקום מן הקבר." לא יכולתי לדבר. השלמות של תכניתו - כה מתוחכמת, כה פשוטה, כה מסובכת - הותירה אותי נדהם עוד יותר מאשר לראות אותו יוצר את היקום במילה אחת בלבד.

אנו קוראים על כמה שיוחנן מעריך את המשיח, ועל הערכתו הנמוכה כלפי עצמו. באותם ימים, רק משרתים בזויים היו מורידים את נעליו של אדם מסוים. יוחנן אומר שהוא לא ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו של האדון. השקפתו על ישוע היא מה שעושה את האיש הזה לכל כך גדול בעיני אלוהים. לעיתים קרובות מנהיג גדול עשוי להתפתות להאמין לדברים הטובים שאנשים אומרים עליו או עליה. דברים כאלה משמשים את האויב כדי לנפח את גאוות המנהיג אם יאמין להם.

 

עם זאת, יוחנן היה קטן מספיק כדי שאלוהים יוכל להשתמש בו. הוא היה נביא ויותר מנביא. הוא לא הלך ל"מכללת נביאי התנ"ך", לא, אלוהים הוביל אותו למדבר השקט שם דיבר איתו ואימן אותו. הייתה לו תשוקה שהייתה ניכרת על ידי אומץ ליבו. הוא עמד מול הורדוס ואמר לו שהוא מבצע ניאוף על ידי נישואים לאשתו של אחיו, הורודיה, ועל כך הוא נאסר בכלא. כמה אנחנו זקוקים לגברים ונשים כאלה בימים החשוכים הללו, המוצפים בשחיתות בקרב המנהיגות. המסר שלו היה חזק ונועז, שנועד לטלטל אנשים מתרדמה רוחנית כדי שיוכלו לראות שהם עבדים לחטא וצריכים לחזור בתשובה ולשנות את דרכיהם.

 

יוחנן זעזע את היהודים, כן, אפילו את המנהיגים הדתיים, בכך שדרש מהם להיטבל. סוג הטבילה שהוא עשה היה קשור בדרך כלל לכניסתם של גולים, גויים (שאינם יהודים) לעם ישראל לאחר גיור. זה תקף את הגאווה היהודית.

 

הם התחילו לחשוב שיוחנן הוא המשיח המובטח. תשובתו הישירה והצנועה של יוחנן הייתה "לא". "אינני ראוי להתיר את שרוך נעליו". יוחנן הרחיק את האנשים מעצמו וסיפר להם על המשיח. כאשר ישוע בא למקום והוטבל, תפקידו של יוחנן היה להעביר את קהילתו לישוע.

 

לְמָחֳרָת רָאָה יוֹחָנָן אֶת יֵשׁוּעַ בָּא לִקְרָאתוֹ. אָמַר יוֹחָנָן: "הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנּוֹשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם. זֶה שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו, 'אַחֲרַי בָּא אִישׁ אֲשֶׁר הוּא כְּבָר לְפָנַי, כִּי קֹדֶם לִי הָיָה'. וַאֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו, אֲבָל לְמַעַן יִגָּלֶה לְיִשְׂרָאֵל בָּאתִי אֲנִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם (יוחנן א׳ 29-31).

 

מעטים הגברים שיכולים לעשות דבר כזה כמו למסור את הקהילה שלהם כאשר יש להם מערך שירות כה עוצמתי. אותה גישה צריכה להיות בלבבות שלנו. המשימה שלנו היא להצביע ולספר לאנשים אחרים על ישוע, וזה מה שיוחנן עשה.

 

יוחנן המטביל לא היה מטיף של בשורת השגשוג. רחוק מכך. הוא לא הבטיח חיים מלאים ניצחון, ברכה מתמשכת והצלחה כלכלית. במונחים של היום, הוא עשוי להיחשב כמטיף הדוק של יום הדין. האם לדעתך היית נמשך למטיף שעשה את הדברים האלה?

 

1) יוחנן ביצע במכוון את הפגישות שלו בשדות פתוחים, הזמין אנשים לשבת על האדמה הקשה, ללא קשר למזג האוויר, אם היה גשום או שמשי.

2) יוחנן לבש בגדים מלוכלכים משיער גמלים, והוא אכל חרקים. הוא בקושי היה ראוי להופעה בציבור או שהיה קל להתחבר אליו, אבל נראה שאנשים היו מסוקרים לגביו.

3) הוא לא היסס להעליב את המאזינים שלו על ידי כך שקרא להם חבורה של ילדי צפעונים וכל הזמן דיבר על המשפט ויום הדין.

4) הוא הביך פקידים בכירים בממשלה על ידי חשיפת סודות פרטיים מביישים שלהם. לא היה אכפת לו מלהיות פופולרי מבחינה חברתית.

 

תשווה בן הדרשות של יוחנן לדרשות שאנו שומעים היום. זה פלא שאנשים בכלל באו לשמוע אותו, אבל הם באו! רוח ה' הייתה עליו, והכינה דור של אנשים שהביאו לעולם את מלכות האלוהים. יוחנן היה קול במדבר שזעזע את תפיסת האמת והצדק של האנשים. כיצד אתה חושב שהיית מגיב אם היית נחשף ללימוד שלו? היו אנשים שהגיעו למסקנה שהוא מטורף, ושאין לו שום דבר חשוב להגיד.

 

הוא הבהיר נקודה חשובה. בעיניהם, יהודי היה פטור ממשפט רק בגלל היחסים המיוחדים שהיו לו עם אלוהים. על פי יוחנן, זה לא היה מספיק להיות צאצא של אברהם. יוחנן המטביל קרא לאנשים ליצור קשר אישי עם אלוהים. הוא הצביע על הדרך אל ישוע, שלא רק הראה לנו את הדרך אל האב, אלא פילס את הדרך בשבילנו כדי שנוכל להיות במערכת יחסים עם האב.

 

תפילה: אלוהים, תן לי את הרגישות לשמוע כשאתה מדבר, ללא קשר במי אתה משתמש כדי לחשוף את האמת שלך. תן לי להסיר במהירות כל דבר בחיים שלי שמחזיק ועוצר אותי מללכת אחריך. עזור לי תמיד להצביע על הדרך אל ישוע כמו עבדך יוחנן.

 

קית' תומאס

דוא"לkeiththomas7@gmail.com :

אתר אינטרנט: www.groupbiblestudy.com