תאר לעצמך שהיית נבחר על ידי ישוע להיות תלמידו וללכת אחריו. כיצד היית מרגיש? מה היו תחושותיך, מחשבותיך או חששותיך בעודך מתחיל את המסע עם ישוע?

בשלב זה, לוקס מציג בפנינו את ההתחזקות של האליטה הדתית נגד השירות של ישוע. עלינו להזכיר לעצמנו שאנו נמצאים במלחמה קוסמית בין כוחות האל לבין כוחות השטן, נסיך החושך. במלחמה זו, האויב ישתמש באנשים דתיים כדי להשחית או להחניק את הקריאה ואת הצמיחה של אלה שנשדדו ממחנה האויב (מתי ט"ז 18). בכל פעם שיש תצוגה, פעולה או מהלך שמקדם את מלכות האלוהים, תמיד תהיה תגובה נגדית על ידי כוחות החושך הנשלטים על ידי השטן. בלימוד האחרון שלנו, ישוע אמר לאיש שנרפא מצרעת ללכת ולהיות עדות לכהונה בבית המקדש בירושלים. אנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא עשה זאת, אם כי מרקוס מספר לנו שהוא התחיל לספר לאנשים בכל מקום אליו הגיע, מה שהוביל לכך שישוע לא יכל להיכנס לעיר בגלל ההמונים (מרקוס א' 45). עדותו של האיש המצורע שנרפא גורמת לאנשים דתיים לחפש בנרות הזדמנות לצאת נגד ישוע.

בְּצֵאתוֹ אַחֲרֵי כֵן רָאָה מוֹכֵס יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ לֵוִי. אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֵךְ אַחֲרַי". הוּא קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו. בְּבֵיתוֹ עָרַךְ לֵוִי מִשְׁתֶּה גָדוֹל, וְקָהָל רַב שֶׁל מוֹכְסִים וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְסֻבִּים עִמָּהֶם. אַךְ הַפְּרוּשִׁים וְסוֹפְרֵיהֶם רָטְנוּ וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: "מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?" הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים. לֹא בָּאתִי לִקְרֹא אֶת הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם אֶת הַחוֹטְאִים (לוקס ה׳ 27-32).

לאחר שישוע ריפא את האיש המשותק בכפר נחום, הוא יצא מהבית וראה מוכס בשם לוי יושב בבית המכס. בתקופתו של ישוע, הממשלה הרומית שלטה בארץ והטילה מס כבד על האוכלוסייה. כפר נחום, שהיה ממוקם בצפון מערב הכנרת, היה מקום אסטרטגי לגבות מיסים על עגלות ואנשים שנסעו דרומה לכיוון מצרים מדמשק בסוריה. הרומאים גבו מיסים על ידי מכירת זכיינות למציע הגבוה ביותר עבור הזכות להטיל מס על שטח מסוים. יהודים חסרי מצפון שהתפשרו על הערכים שלהם, שילמו לממשלה הרומית סכום מסוים מידי חודש עבור האזור. הם היו מרוויחים כסף על ידי גביית מיסים גבוהים יותר ממה שהממשלה הרומית דרשה. כדי לקנות את הזיכיון, אדם היה צריך למכור את אדמתו. מעשה זה עבור יהודי, היה שווה ערך למה שעֵשָׂו עשה כאשר הוא מכר את הבכורה שלו ליעקב עבור קערה של נזיד (בראשית כ"ה 29-34). לפי החשיבה והתפיסה היהודית, זו הייתה התנהגות בוגדנית. הם מכרו את עצמם לאויב, דחו את נחלתם, לא רק לעצמם אלא גם לילדיהם, ובכך גם דחו את אלוהים.

למיסים היו שתי קטגוריות. ראשית, היו מיסים קבועים, שבדרך כלל נקראו מיסי גולגולת, שאותם אנשים היו צריכים לשלם רק בשביל האוויר שהם נשמו. היה מס קרקע, שכלל עשרה אחוזים מכל הדגן, היין והשמן, והיה מס הכנסה של אחוז אחד מכל הרווחים. בנוסף לכך, הייתה קטגוריה נוספת של מיסים, שעסקה בייבוא, ייצוא ותשלום אגרה עבור שימוש בכבישים, אשר אפשרה למוכסים לשדוד לאור יום את אלה שעברו בדרכם. גביית מס עבור עגלות הייתה מחושבת לפי כמות הגלגלים שהיו לעגלה. אם לנוסעים ולסוחרים לא הייתה יכולת לשלם את המס, המוכס השאיל להם את הכסף ב-50% ריבית או יותר, ובכך הכניס אותם לחובות.

הפרשן ר. קנט היוז אומר לנו:

התלמוד סיווג אותם [את גובי המיסים] כשודדים (סנהדרין כ"ב). שלא במפתיע, לעיתים קרובות הם התרועעו עם בריונים ואוכפים - חלאות החברה היהודית. כנות הייתה כל כך נדירה במקצוע זה, שסופר רומאי כתב בתדהמה שהוא ראה פעם אנדרטה על שם מוכס ישר וכנה. מוכסים יהודים היו בקלות האנשים השנואים ביותר בחברה העברית – טפילים עשירים ובזויים. הם היו באותה קטגוריה עם "גזלנים, רשעים, נואפים" (לוקס י"ח 11), עם זונות (מתי כ"א 31) ועם גויים פגאניים (מתי י"ח 17). הם לא רק היו שנואים בגלל הגניבה שלהם, אלא גם מפני שהם היו המשרתים של הרומאים. גובי המיסים לא יכלו לשמש כעדים בבית-המשפט והוחרמו מבתי-הכנסת. לוי וחבריו השפלים היו בדרגת השפל הנמוכה ביותר.

לוי היה מוכס. מאוחר יותר בסדרת הלימוד שלנו, כשנגיע לפרק שמונה עשרה, נכיר מוכס ראשי, שניהל כמה אנשים בבית המכס כמו לוי. האנשים הקדמיים בדוכני המס המקומיים היו הפנים שפגשת כשהיית צריך לעבור בחלק זה של השטח. המוכסים בבתי המכס היו קשורים לאותם אנשים שישברו את רגליהם של אלה שלא ישלמו. הם היו המאפיה של היום, בעודם לוקחים שוחד ומבצעים כל מיני פעולות של סחטנות. נאמר לנו על ידי לוקס שכאשר ישוע ניגש אל בית המכס, הוא ראה את לוי (פס' 27). מילה יוונית זו שמתורגמת כראה היא המילה תיאומאי. פירוש המילה היא לתהות או להביט במבט מהורהר, התבוננות בחפץ בכוונה להבין אותו כהלכה ובפרטי פרטים. מילה זו מתארת את יכולתו של ישוע לראות את האדם הפנימי (שמואל א ט"ז, 7).

מה אתה חושב שישוע ראה באותו היום בלוי? כאשר אלוהים רוצה להשתמש בגבר או אישה, איזה סוג של תכונות פנימיות הוא מחפש?

האדון ראה משהו בליבו של לוי שמשך אותו אליו, כלומר סוג של חור בלב שיגרום לו להיות שליח טוב כאשר הוא יפנה אל האדון וייסלחו לו חטאיו. האדון רואה את מה שאנחנו מבפנים - את האופי שלנו - את הישות הפנימית שלנו, את הרוח שלנו. אנחנו עשויים להיראות מושלמים מבחינה חיצונית, אבל איך אנחנו נראים מבפנים? כאשר הוא מתח ביקורת על הפרושים וסופריהם, הוא סיפר להם מה הוא ראה ״...וְאִלּוּ תּוֹכָם מָלֵא עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל טֻמְאָה... אֲבָל בִּפְנִים מְלֵאֵי צְבִיעוּת וְעָוֶל״ (מתי כ״ג 27-28). כאשר אנחנו מהרהרים על כך שאלוהים רואה את כל מה שאנחנו באדם הפנימי, אנחנו לא צריכים תמיד לחשוב על כך באופן שלילי, כי כאשר ראה ישוע את נתנאל, אמר לו, "הִנֵּה בֶּאֱמֶת בֶּן יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין בּוֹ מִרְמָה" (יוחנן א׳ 47). ישוע רואה שווי וערך בנו, גם כאשר אנחנו מעריכים את עצמו בצורה בלתי סבירה, הוא רואה מעבר למי שאנחנו היום אל מי שנהיה בו בעתיד. הוא ראה את הרעב בחייו של לוי ובחר בו לקבל את חסדו.

ישוע אמר ללוי, "לֵךְ אַחֲרַי". זה היה עד כדי כך פשוט. אנחנו לא יודעים מה התרחש לפני כן בליבו של לוי, אבל סביר להניח שהוא הקשיב לדרשה שישוע נתן בדיוק על הגבעות שבהן בית המכס שלו היה ממוקם. כיצד לוי קיבל את הקריאה? הוא בטח היה בהלם מוחלט! לוי מעולם לא ראה את עצמו כאדם ראוי להיקרא על ידי אלוהים. הוא ראה את עצמו כבלתי נסלח ומוכתם לעד בחטאיו, בכך ששירת את האויב הרומי נגד עמו. מה המושיע ראה בו? ישוע קרא לו לעבור מאורח חיים חוטא לחיים של סיפוק ושמחה. לוי הגיע לנקודה בחייו שהוא היה מודע לריקנות הפנימית שבו. לפתע, נפתחה בפניו דרך להתקדם! ההזמנה של ישוע הכילה כל כך הרבה באותן מילים פשוטות; "לך אחרי." משמעות הקריאה שלו הייתה קבלה והבטחה לחיים חדשים. ישוע ראה משהו בלוי שהיה בעל ערך; כתוצאה מכך, הוא בחר אותו!

הוא "קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו" (פס' 28). בואו נחשוב על זה לרגע. לוי עשה הפסקה מחייו הקודמים. נקודת המפנה לעבר ישוע הייתה רגע מכריע, שבו הוא קיבל קריאה ספציפית לעזוב את הקריירה שלו וללכת אחרי המשיח במערכת יחסים חונכת. לא היה שום סיכוי לחזור אחורה אם זה לא יסתדר. הוא ידע את זה, שכאשר הוא עזב והתרחק מבית המכס שלו, מישהו אחר ייקח במהירות את הזיכיון. התלמידים האחרים שהיו דייגים תמיד יכלו לחזור לדוג, ולמשך בוקר אחד הם באמת עשו זאת (יוחנן כ"א 3), אבל עבור לוי, פעולה זו מעולם לא הייתה אפשרית. אם אי-פעם היה אדם לא מקובל, לוי היה אותו אדם, אך עם זאת ישוע הפך את החוטא הראשי הזה לשליח.

אלה שהיו עדים לקריאתו של לוי היו מזועזעים מכך שישוע התחבר עם מישהו כה שפל ובזוי. תודה לאל שהוא עשה זאת! לכל מי שנמצא בלב הסערה כלומר, כל מי שחושב שהוא אינו ראוי לחסד, יש נמל שבו הוא יכול לעגון בבטחה. מה לגביך? האם אי פעם חשבת לחזור אחורה? האויב יפתה אותנו ללכת לשם, אבל חזרה לחיים הישנים שלנו לעולם אינה זהה לזו שאנו מתפתים לזכור. לעיתים קרובות אנו חושבים על הזמנים הטובים, אבל אנחנו שוכחים את התחושות הפנימיות של בדידות, אשמה ובושה שהתרחשו בליבנו. אנחנו לא יכולים לחזור. שרוף את הגשרים שלך, צדיק של אלוהים!